החלטה בתיק עת"מ 34502-01-13

החלטה זו נוגעת לבקשה לצו ביניים, לו עותר העותר, לפיו יורה בית המשפט על ביטול החלטת המשיבה בדבר התליית רישיון הנהיגה של העותר והשבתו המיידית לעותר וזאת עד להכרעה בעתירה גופה.

טענת העותר כי סיכוייו להצליח בעתירה גבוהים מאחר והחלטת המשיבה בדבר התליית רישיון הנהיגה שלו נעשתה בניגוד לדין, בהעדר קיומו של שימוע כדין ולנוכח העובדה כי בפועל קבלת ההחלטה בדבר התליית ההליכים נעשתה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולא על ידי המשיבה, אשר אף לא טרחה לנמק החלטתה.

לחילופין טען העותר, כי גם אם נהג המשיב כדין אזי יש לקבוע כי התליית הרישון מוגבלת לדרגה E בלבד, מאחר וזימונו לשימוע התמקד באפשרות התליית רישיון נהיגה מדרגה E.

אין חולק כי כבר בתחילת חודש נובמבר 2012 הופנה העותר למכון לקביעת כושרו הרפואי לאחר שרופא מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן :" המרב"ד") המליץ על התליית רישיון הנהיגה מסוג  B עד להשלמת הבדיקות הרפואיות. ביום 16.12.12, נשלח אל העותר מכתב המפנה אותו לביצוע בדיקת שינה או פריקת מכשיר CPAP  עם פיענוח מרופא, וזאת בעקבות מצבו הרפואי של העותר הסובל מדום נשימה קשה. למכתב זה צורף מכתב רופא ממרב"ד בו מציין הרופא הבודק בכתב ידו את הדברים הבאים: " כרגע הנך בהתליה אסור לך לנהוג" על אף שעל פני המסמך מודפס  כי אי שליחת תוצאות הבדיקה בתוך 60 ימים עלולה לגרור התלית רישיון הנהיגה. דהיינו, על אף ההתראה כי אי שליחת תוצאות הבדיקה עלולה לגרור התלייה ממליץ הרופא על התלייה לאלתר.

מיד לאחר קבלת פניה זו פנה העותר למעבדת שינה ונקבע לו לתור לבדיקה ליום 20.1.2013.

ביום 30.12.12, קיבל העותר מכתב מהמשיב הנושא תאריך 12.12.12 המזמין אותו לשימוע לאותו מועד לשם התליית רישיון הנהיגה וזאת בעקבות חוות דעת המרב"ד. בכותרת אותו מכתב נרשם כי הדיון נוגע לרישיון הנהיגה שלו דרגה E.

העותר, כאמור, לא הגיע לאותו שימוע מאחר והזימון הגיע לידיו במועד מאוחר למועד השימוע.

ביום 14.1.13, קיבל העותר מכתב מן המשיבה ובו הודע לו כי רישיון הנהיגה שלו לכל הדרגות הותלה מאחר ולא התייצב לשימוע. כאמור, העותר לא זומן לשימוע בהתראה מוקדמת ועל כן, ביום 16.1.2013, התייצב העותר ביוזמתו במשרדי המשיבה באשקלון וביקש להעלות טענות בפני הפקידה בכל הנוגע להתליית רישיון הנהיגה שלו.

לטענת העותר הפקידה שמעה את דבריו וציינה בפניו כי אין לה שיקול דעת לאור המלצת מרב"ד להתלות את רישיון הנהיגה שלו.

באותו מעמד, הוחתם העותר על מסמך שכותרתו "טיעון טענות" המסכם לכאורה את השימוע שנעשה לעותר. באותו מסמך נרשם כי העותר התייצב בפני המשיב ולאחר שנמסר לו החומר הרפואי והראיות הקיימות לעניין  כושר נהיגתו טען כי אינו מעונין לקבל את ההחלטה מאחר ולא זומן למרב"ד על מנת להיבדק וכי הוא מעוניין להגיש ערעור לבית המשפט. בעקבות אותו שימוע נשלח לעותר מכתב ביום 16.1.2013 המודיע לו על התליית רישיון הנהיגה שלו עד גמר הבדיקות הרפואיות במרב"ד כפי שהוסבר לו במהלך השימוע.

בדיון שבפני טען העותר, באמצעות בא כוחו, כי הליך השימוע לא בוצע בהתאם לדין וכי בפועל נמצא כי המשיבה לא הפעילה שיקול דעת עצמאי כי אם אימצה באופן גורף את המלצות מרב"ד מבלי לנמק עמדתה.

על החשיבות שבעצמאות שיקול דעת המשיבה עמד העותר כשהוא מפנה לפסיקה שדנה בנושא בין השאר עמ"נ (ב"ש) 47196-02-11, וכן עת"מ (ת"א) 2520/05.

להדגיש כי החלטה זו נוגעת לבקשת העותר למתן צו ביניים אשר משמעותו צו עשה המופנה אל המשיבה כי תבוטל החלטת התליית רישיון הנהיגה לאלתר עד לפסק דין בעתירה. עוד יודגש כי העותר מבקש לתקוף החלטת ביניים של המשיבה, בדבר התליית רישיון נהיגה של העותר עד לסיום הבדיקות הרפואיות ואין המדובר בהחלטה סופית בדבר פסילת רישיון הנהיגה של העותר.

ככלל ימנע בית המשפט מליתן צו עשה במסגרת בקשה לצו ביניים אשר יהא בו כדי לרוקן מתוכן הדיון בעתירה גופה, אלא בנסיבות חריגות המצדיקות מתן צו שכזה. אין זה המקרה כאן.

בנסיבות דנן, נמצא בידי מרב"ד מידע רפואי לפיו סובל העותר מדום נשימה קשה, נסיבות העלולות לסכן את נהיגתו בדרכים ולכן נדרש לבצע בדיקות רפואיות, כאשר עד למתן החלטה סופית בעניינו נמצאה המלצה להתליית רישיון הנהיגה שלו. במקביל זימן משרד הרישוי את העותר לשימוע בעניין ההתליה הזמנית אולם, העותר תחת הצגת טיעונים רפואיים אשר יכול ויהא בהם כדי להסיר את הסכנה הלכאורית המיוחסת לו בשל מצבו הרפואי, בחר להתווכח עם הפקידה במישור הדיוני. בהעדר כל עמדה רפואית נוגדת ניתנה החלטה של המשיב בדבר התליית רישיון הנהיגה באופן זמני, החלטה המאמצת את המלצת רופא מרב"ד.

אין באימוץ המלצה רפואית גרידא של מרב"ד כדי לפסול על פניו החלטת המשיבה, אשר ניתנה מכוח הוראת סעיף 52 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] הדנה בנסיבות של התליית רישיון מטעמי בטיחות עד לסיום בדיקות רפואיות ו/או בחינות להן נדרש הנהג.

החלטה זו מהווה החלטת ביניים עד לסיום הבדיקות הרפואיות ועל כן איננה דורשת הנמקה כפי שמצווה בנסיבות של פסילת רישיון לפי סעיף 51 לפקודת התעבורה.

אשר להיקף  הפסילה - האם קיימת הצדקה לפסילה גורפת של רישיון הנהיגה או רק לפסילת רישיון הנהיגה בדרגה E , סבורה אנכי כי אין להתערב בשלב זה של ההליכים במסגרת צו ביניים בהחלטת המשיבה בדבר פסילה גורפת, כל עוד לא ישלים העותר את הבדיקות הרפואיות הנדרשות. נסיבותיו הרפואיות של העותר מהוות משום סכנה לבטיחות התנועה בדרכים ואין כל משמעות אם מדובר ברישיון נהיגה ברכב פרטי או רכב מסחרי. סווג הפסילה לכלי רכב זה או אחר אין בו כדי לאיין או להקטין את הסכנה הנשקפת לנוכח מצבו הרפואי המיוחס לו.

מכל הטעמים לעיל לא מצאתי לנכון ליתן צו ביניים המורה למשיבה להחזיר לעותר את רישיון הנהיגה שלו.